ביאור:בראשית כב א

בראשית כב א: "וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כב א.

ראו: פסוק יב
ראו: השוואה: עקדת ישמעאל ועקדת יצחק

וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם[עריכה]

ניסיונות אלוהים.[עריכה]

אלוהים חוזר על מספר רב של נסיונות ולכולם יש מוטיבים דומים. בכל הסיפורים אדם נשלח למקום מסוכן, עובר חוויה קשה, מבקש עזרה מאדוני, אדוני עוזר ומושיע. הן האדם והן הקוראים מתחזקים באמונתם בגדולת אלוהים. אנו מקבלים תמונה שלמה יותר, בהנחה שניתן ללמוד מכל סיפור ולהשלים את החסר בסיפורים אחרים.

אלוהים מנסה את אברהם: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ ומִּמּוֹלַדְתְּךָ ומִּבֵּית אָבִיךָ, אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (ביאור:בראשית יב א).
אלוהים מנסה את שרה פעמיים: פעם במצרים ופעם בגרר כאשר גם שרה נרפאת מעקרותה (ביאור:בראשית כ יז).
אלוהים מנסה את ישמעאל ושולח אותו למדבר עם כמות מים מוגבלת (ביאור:בראשית כא יד).
אלוהים מנסה את אברהם: "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ".
אלוהים ואברהם מנסים את יצחק בעקדתו כאשר יצחק מודע לסכנת המוות המרחפת על ראשו: "אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי" (ביאור:בראשית כב ח).
אלוהים ויצחק מנסים את עשו בציד מהיר ומוצלח: "וְצֵא, הַשָּׂדֶה, וְצודָּה לִּי צידה (צָיִד)" (ביאור:בראשית כז ג). יצחק רצה לראות אם אלוהים יביא לעשו ציד כשם שאלוהים הביא לו איל.
אלוהים ויצחק מנסים את יעקב במסע מסוכן: "קוםּ לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם ... וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים" (ביאור:בראשית כח ג). יעקב נשלח עם תרמילו ומקלו * בלבד, במטרה ללמד אותו את גדולת אדוני להושיע.
אלוהים מנסה את יוסף בבור (ביאור:בראשית לז כד) ובכלא (ביאור:בראשית מא יד).
אלוהים מנסה את בני ישראל במצרים בעבדות ואחר כך במסע תלאות במדבר.

וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם[עריכה]

משפט הזה הוא בעצם דעתו של מחבר התורה. לא מדובר בדברי אלוהים או בדעתו של אברהם. אנו יודעים רק את העובדות שסופרו לנו. דעתו של המחבר לפיה אלוהים ניסה את אברהם אינה מחייבת אותנו הקוראים, ולכן אנו מורשים לרדת לעומק הסיפור החשוב הזה ולנסות ולנחש בעצמנו מה היתה מטרתו של אלוהים, כשם שרבי יהושע אמר: "לא בשמים היא" (בבא מציעא נט ב, דברים ל יב).

אלוהים אמר לאברהם: "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק" (ביאור:בראשית יז כא). לפני גירוש ישמעאל, אלוהים חוזר ואומר שנית לאברהם: "כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (ביאור:בראשית כא יב). היינו, רק יצחק, הבן הבכור של שרה, יקבל את הברית. בלתי-סביר שאלוהים יהרוג את יצחק, משום שליצחק אין עדיין ילדים, ואברהם הבין זאת.

בהמשך המלאך אומר: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" (ביאור:בראשית כב יב). דבריו של המלאך כאילו מצדיקים את אמירתו הקודמת של כותב התורה, שאלוהים ניסה את אברהם. אולם כל קורא יבין זאת בעצמו מהסיפור. לכן לכותב לא היתה סיבה להוסיף הקדמה כאילו שאלוהים מדבר איתו והוא יודע מהו רצון האלוהים. בנוסף, למרות שהמלאך אישר שהעקדה היתה ניסיון לאברהם, אין זה מחייב שאלו דברי אמת. לאומר, זה מה שהמלאך – וייתכן שגם אלוהים – חשב לנחוץ להסביר לאברהם, יצחק ולקוראי התורה לדורותיהם.

קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק[עריכה]

אֶת בִּנְךָ - לאברהם יש שני בנים: ישמעאל ויצחק.
אֶת יְחִידְךָ - שניהם בנים יחידים לאימם.
אֲשֶׁר אָהַבְתָּ - אברהם אהב את שניהם, אפילו את ישמעאל אשר אותו הוא גירש מעליו, ככתוב "ויֵַּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם, עַל אוֹדֹת בְּנוֹ" (ביאור:בראשית כא יא).
לאלוהים לא היתה ברירה אלא לציין במפורש את שמו: יצחק.

אלוהים לא שאל את אברהם. אלוהים קבע עובדות -

יצחק הוא בנו של אברהם, למרות ההתעברות המופלא של שרה וחרף מה שקרה אצל אבימלך מלך גרר.
יצחק הוא בנו היחיד של אברהם. לאמור, אברהם כבר שיחרר את ישמעאל ונפרד ממנו, ואלוהים כבר הציל את ישמעאל במדבר ובירך אותו. אברהם אינו צריך לדאוג לו יותר כאב הדואג לבנו. אסור לו לקחת את ישמעאל בחזרה בתור בן.
יצחק הוא הבן האהוב של אברהם. לאמור, אלוהים פקד על אברהם לאהוב את יצחק, ואברהם היה מחוייב לדאוג לו. כשם שהמלאך פקד על הגר להחזיק בידו של ישמעאל ולשמור עליו, ואחר כך להביא לו אישה כדי לקיים את ברכת אדוני, כך גם אברהם היה מחויב לשמור על בטחונו של יצחק ולהביא לו אישה כדי לקיים את ברכת אדוני.

אם לאברהם היו מחשבות על החזרת בנו ישמעאל, אז אלוהים רצה ללמד את אברהם לקח ולסגור את עניין הבכורה והירושה של אברהם.

נִסָּה אֶת אַבְרָהָם[עריכה]

ניתן להניח שאלוהים ידע מראש את תוצאת הניסיון שבו הוא העמיד את אברהם. מכאן עולה השאלה הבאה: האם הניסיון היה מיועד לאברהם, ואם כן, מה למד אברהם מהניסיון?

מפעל חייו של אברהם היה להקים עם, ככתוב "ובֵּרַכְתִּי אֹתָהּ, וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן; ובֵּרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיו"ּ (ביאור:בראשית יז טז). עם זאת, לשרה היה בן אחד בלבד והנה הבן הזה עומד למות!

משימתו של אברהם והכנתו[עריכה]

אברהם היה חייב לגדל ילד שימשיך את תפקידו של אברהם לפרסם את שם אדוני בעולם. לכך נדרשה הכנה מוקדמת: – להלן ההכשרה שקיבל אברהם:

אלוהים גרם ששרי תהיה עקרה כדי שאברהם לא יקבל ילד מוקדם בנעוריו.
אברהם נאלץ לעזוב את חרן כדי שבנו לא יושפע מהמשפחה שבחרן אשר לא האמינה באלוהים.
אברהם רכש ניסיון חיים, החכים והתעשר במשך שנים רבות כדי שיוכל ללמד את בנו מניסיונו ואמונתו.
אלוהים העניק לאברהם את ישמעאל כילד לתרגול. בזכות כך אברהם למד איך להיות אבא. הניסיון הצליח וישמעאל גדל להיות ילד מוצלח.

רק לאחר שאברהם קיבל את ההכשרה הזאת והיה מוכן לבצע את תפקידו ומשימתו, אלוהים העניק לאברהם את יצחק.

העקדה למעשה אינה ניסיון לאברהם, אלא ליצחק. היא בחינת הגמר של יצחק. לאחר העקדה אברהם מחתן את יצחק ובכך הושלמה משימתו ותפקידו תם.

הנסיון היה ליצחק[עריכה]

יצחק הוא דור ההמשך, ולכן יצחק הוא זה שצריך לעבור את הניסיון הקשה. יצחק עבר בהצלחה את הניסיון.
במשך העקדה אברהם היה בשליטה. בכל רגע הוא היה יכול לבחור לא לשפוך דם נקי ולהכריז שהניסיון נגמר. לעומתו, יצחק קיבל את פקודת אביו והיה מוכן לתת את חייו לידיהם של אלוהים ואברהם.
יצחק הוכיח את נאמנותו. אפילו כאשר נדמה היה שאין סיכוי שאביו ימצא חיה כשרה ולא פגומה בתור זבח בהר, יצחק לא ניסה לברוח או להתנגד. מהעקדה יצחק למד שלאלוהים תמיד יש פתרונות, הרי ממש לפני עקדתו הופיע זבח חלופי: איל כשר ולא פגום, שבכול מקרה הולך למות בגלל שהוא נתפס בסבך. מכאן שלעולם יש להאמין באלוהים, כי הוא יקיים את הבטחתו שזרע אברהם ימשך לעד.

בכל דור, צעירי העם נדרשים לעזור ולהגן על עמנו מאויבינו, ובכל דור בני יצחק מקבלים את תפקידם ומשרתים את העם, כמו כל אחד מהם הוא יצחק עצמו (לזכר סגן יצחק איציק צור ז"ל שמת בהגנת עמו, 1970).

מקורות[עריכה]

נלקח בחלקו מ-"ראש השנה: ישמעאל ילד לתרגול ?" סנדובסקי - sendowski , אילן - ilan. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 11/08/2010 http://www.articles.co.il/article/77458